עוזרי נ' מוסך מוני בע"מ

פסק דין

התובעים הם בני זוג, הגישו נגד הנתבעת תביעה כספית זו על סך 85,502 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב רשלנות הנתבעת ועובדיה בטיפול ברכבם מסוג ניסאן נבארה מ.ר. 11-949-62, שנת ייצור 2007. בכתב התביעה נטען, כי ביום 11/7/10, לאחר שהרכב הגיע ל-150,000 ק"מ, הוכנס לטיפול במוסך הנתבעת. בחודש 10/2010, כשלושה חודשים לאחר מכן, ובעת שהתובע מס' 1 נסע ברכב בעליות לירושלים, כבה הרכב ולא ניתן היה להתניעו. התובע הזמין גרר, אשר גרר אותו למוסך שטיין בכפר סבא, שם התגלה כי התקלה אירעה בשל אבק וחול שנכנסו לשמן בתוך המנוע. לטענתם, הכשל נגרם עקב שימוש במסנן אויר לא מקורי שהותקן ברכב על ידי הנתבעת ללא ידיעתם וללא הסכמתם. מדובר במסנן הקצר במספר סנטימטרים מהמסנן המקורי, דבר שגרם לכניסת אבק וחול לתוך המנוע. כתוצאה מכך נגרם למנוע נזק שעלות תיקונו הסתכמה בסכום של 33,502מ ₪. בנוסף לסכום זה תבעו התובעים מהנתבעת פיצוי בגין ירידת ערך הרכב, עוגמת נפש, פגיעה בהכנסות ועוד.

הנתבעת טענה מנגד, כי אין בסיס לטענת התובעים שהיא התקינה כביכול מסנן לא מקורי. לטענתה, רכב התובעים היה מטופל במוסכים אחרים ולא מן הנמנע, כי המסנן הלא מקורי שהותקן ברכב, ככל שאכן הותקן מסנן לא מקורי כנטען, מקורו במוסך אחר ולא במוסך הנתבעת. נטען עוד, כי הרכב שימש את התובעים בעבודות חקלאיות ובמקומות שבהם הדרכים הם דרכי עפר ולפיכך היה על התובעים להחליף את המסנן כל 7,500 ק"מ ולא כל 15,000 ק"מ. מכיוון שהתובעים לא הקפידו על כך, שחיקת המנוע הייתה מוגברת, דבר שגרם לתקלה הנטענת. מכל מקום, כך נטען, לא ניתן לקבוע היום, כי הנזק נגרם עקב התקנת מסנן לא מקורי ולא ניתן לקבוע מה הייתה הסיבה שגרמה לנזק. הנתבעת אף כפרה בנזק וטענה, כי התובעים ניפחו את הנזק ונקבו בתביעתם ובתצהיריהם סכומים מוגזמים ומופרזים, שאינם עומדים ביחס סביר לנזק שנגרם בפועל.

בישיבת יום 10/5/12 שמעתי את ראיות הצדדים; מטעם התובעים העידו התובעים עצמם, אשר הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם וכן הוגשו מטעמם ראיות בכתב וחוות דעת של יועץ טכני בשם שאול יעקובי, אשר התייחס לסיבה שגרמה לכשל במנוע. מטעם הנתבעת העיד מר מוני כהן, הבעלים והמנהל של הנתבעת, שהקדים והגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן הוגשו מטעמה מסמכים בכתב וחוות דעת של השמאי שמוליק גולדשטיין אשר התייחס, בין היתר, לתקלה שהתגלתה במנוע.

מהעדויות והראיות שהובאו לפני ניתן לקבוע, במידה גבוהה של הסתברות, כי במהלך הטיפול שעבר רכב התובעים במוסך הנתבעת ביום 11/7/10 הותקן ברכב מסנן אויר לא מקורי, וזאת מבלי שהנתבעת או מי מעובדיה קיבל את הסכמת התובעים לדבר, ומבלי להודיע להם על כך. כאמור, לאחר התאונה נגרר הרכב למוסך רון שטיין בע"מ, אשר פירק את המנוע, עמד על התקלה שבו ותיקן אותה. בהתאם למכתב שנערך ע"י אותו מוסך מיום 31/10/10 עולה, כי ברכב הותקן מסנן אויר תחליפי ולא מקורי. מסמך זה הוגש ללא התנגדות הנתבעת ומבלי שביקשה לחקור את עורכו על תוכנו. בעקבות התקלה שהתגלתה ברכב, שלחה הנתבעת שמאי מטעמה לבדיקת תלונות התובעים (עובדה זו עולה ממכתבו של מוני כהן מיום 22/10/10). בעקבות בדיקה זו שלח מוני כהן מכתב לאסף ספקטור, סמנכ"ל שירות בקבוצת קרסו, בו הוא מפרט את השתלשלות האירועים ומציין כי ברכב הותקן מסנן אויר תחליפי ולא מקורי. במכתב זה מעלה מר מוני כהן אפשרויות שונות לסיבה שגרמה לכשל, אך בשום מקום הוא לא מכחיש את הטענה שהמסנן שהותקן ברכב לא היה מקורי.

יתרה מכך, מטעם הנתבעת הוגשה, כאמור, חוות דעת של שמאי רכב. בחוות הדעת מציין השמאי מטעם הנתבעת, כי בתאריך 22/10/10 ביקר במוסך רון שטיין בכפר סבא, שם הוצגו לו חלקי המנוע המפורק, לרבות מערכות סינון האויר. השמאי לא חלק בחוות דעתו על העובדה שמסנן האויר שהותקן לא היה מקורי. אילו עובדה זו הייתה במחלוקת, ניתן לצפות משמאי הנתבע להתייחס לנושא זה בחוות דעתו. גם מוני כהן לא חלק בחקירתו הנגדית על טענת התובעים שהמסנן שהורכב ברכב לא היה מקורי, אך טען כי המסנן לא הורכב אצלו.

טענת הנתבעת ומוני כהן, שהמסנן התחליפי שהיה מותקן ברכב לא הותקן אצלם, היא טענה חסרת בסיס, שאינה מתיישבת עם העובדות בשטח ועם מסמכים שנערכו על ידי הנתבעת בזמן אמת. כאמור, מיד לאחר האירוע קיבלה הנתבעת דיווח על התקלה מהתובעים ושמאי מטעמה ביקר במוסך רון שטיין וערך דו"ח באשר לגורמים שהביאו לכשל במנוע. עיון בחוות דעת זו מגלה, כי אין בה זכר לטענת הנתבעת שהמסנן התחליפי לא הורכב על ידה. יתרה מכך, בעקבות האירוע והבדיקות שערך השמאי מטעם הנתבעת, שלח מוני כהן שני מכתבים; האחד מתאריך 22/10/10 שהופנה למנורה חב' לביטוח בע"מ, שהוא (מוני כהן) סבר כי ביטחה את הנתבעת אותה עת והשני מתאריך 24/10/10, שהופנה לאסף ספקטור, סמנכ"ל קבוצת קרסו. במכתבים אלה מתייחס מוני כהן לתקלה שאירעה, מפרט את טענות התובעים שהמסנן התחליפי שהותקן על ידו גרם לכשל, וכן מפרט את תשובתו וטענותיו הוא לטענות התובעים. במכתבים אלה לא הכחיש מוני כהן את טענת התובעים, כי המסנן התחליפי הותקן על ידו. אילו היה ממש בטענתו, כי המסנן הותקן במוסך אחר, ניתן לצפות ממנו שהוא יעלה טענה זו כבר באותם מכתבים. עדות מוני כהן כי הנתבעת התקינה ברכב פילטר מקורי היא גרסה כבושה שהועלתה, לראשונה, בכתב ההגנה. ערכה של עדות כזו הוא מועט, אם בכלל, בעיקר נוכח העובדה שניתנו לנתבעת הזדמנויות רבות להעלאת טענה זו, אך היא לא עשתה כן.

סיכומה של נקודה זו – הנני מקבל את טענת התובעים ולפיה, הנתבעת התקינה במסגרת הטיפול שעבר הרכב במוסכה ביום 11/7/10, מסנן אויר תחליפי ולא מקורי וזאת בניגוד למוסכם ומבלי ליידע אותם בדבר הרכבת מסנן תחליפי ולא מקורי. על כן, ככל שנגרמו לתובעים נזקים עקב התקנת מסנן תחליפי, מוטלת על הנתבעת האחריות לפצותם בגין נזק זה.

על אף שהמסנן שהתקינה הנתבעת היה תחליפי ולא מקורי, לא שוכנעתי כי הנזק נגרם במלואו עקב התקנת מסנן תחליפי. כפי שיפורט להלן, הנזק נגרם בחלקו עקב התקנת מסנן לא מקורי ובחלקו נגרם עקב תנאי השטח הקשים בהם נסע הרכב, לרבות נסיעה בדרכים חקלאיות, דבר אשר גרם לסתימת מסנן האויר באבק ובחול בתדירות גבוה. שילוב שני הגורמים הללו, גרם להאצת שחיקת המנוע ולנזק שנגרם.

להלן אנמק את קביעתי.

בחקירתם הנגדית אישרו התובעים את גרסתו של מנהל התובעת, כי הרכב נסע בדרכי עפר חקלאיות, ובשל כך הוא היה חשוף לאבק וחול יותר מאשר רכב רגיל. כך למשל, התובע מס' 2 העיד, כי הרכב משמש אותו "לעבודה, חקלאות, אני נוסע במושב, בשטחים ובכבישים. על פי רוב בשטחים שלי יש שבילי כורכר". בהמשך הוא אישר שהרכב נוסע הרבה בשדות וכדבריו "נוסעים בשדות, יש שבילים אני עפ"י רוב כל העסק שלי נמצא בחממות ובבתי צמיחה שבאמצע יש שבילי כורכר".

הנה כי כן, התובעים אישרו שהרכב נוסע בשדות, בדרכי כורכר ועפר ולפיכך הוא חשוף לאבק וחול יותר מרכב אחר. ברם, הם כפרו בטענת הנתבעת, כי בהתאם להנחיות היצרן ובהתאם למה שהוא אמר להם, היה עליהם להחליף את המסנן כל 7,500 ק"מ וטענו, כי הם היו מחליפים את המסנן כל 15,000 ק"מ על אף שבהתאם להוראות היצרן היה עליהם להחליפו כל 30,000 ק"מ.

לא מצאתי ממש בטענות התובעים בעניין זה וכמה טעמים לדבר: ראשית, לא הוצגו הוראות היצרן לעניין תדירות החלפת המסנן לא באשר לרכב שנוסע בדרכים רגילות ולא באשר לרכב אשר נוסע בדרכי עפר ובשדות. אילו היה ממש בטענות התובעים בעניין זה, ניתן לצפות מהם לצרף את הוראות היצרן כדי להוכיח את טענותיהם. הימנעות התובעים מלצרף את הוראות היצרן פועלת לרעתם במובן זה שיש להניח, כי אילו הם היו מצרפים את ההוראות, היה מתברר כי עליהם להחליף את המסנן כל 7,500 ק"מ ולא כל 15,000 ק"מ.

שנית, מעיון בהיסטוריית הרכב שצורפה לתצהיר התובע עולה, כי מר מוני כהן דייק בתצהירו ובעדותו עת טען, כי הוסבר לתובעים כי עליהם להחליף את המסנן כל 7,500 ק"מ, וזאת נוכח תנאי השטח בהם הוא נוסע. מהיסטוריית הרכב עולה, כי התובעים החליפו את המסנן בפעם הראשונה לאחר 7,700 ק"מ ובפעם השניה לאחר כ-7,700 ק"מ נוספים, עובדה שמלמדת כי בתחילת הדרך אכן הוסבר להם שיש להחליף את המסנן כל 7,500 ק"מ. בהתחלה הם הקפידו על כך, אך לאחר מכן, ובניגוד להסברים שקיבלו מנציגי הנתבעת, הם החליפו את המסנן כל כ-15,000 ק"מ, דבר שגרם לשחיקה מוגברת של המנוע.

יתרה מכך, בשל תנאי השטח הקשים בהם נסע הרכב והאבק והחול שסתמו את המנוע, סחיבת המנוע לא הייתה טובה כבר בחודשים הראשונים לאחר רכישתו, עובדה שתומכת בגרסת הנתבעת שהסיבה לכשל במנוע אינה נעוצה רק במסנן הלא מקורי, אלא גם בתנאי השימוש ברכב. לעניין זה התייחס מוני כהן בחקירתו הנגדית, שם העיד: "הרכב הגיע מס' פעמים בתחילת הדרך אלינו כשהוא לא סוחב, הוחלף לו מסנן אויר עוד פעם". עדות זו תאמה באופן מדויק את הרישום במסמכים הנוגעים להיסטוריית הרכב, ושבהם נרשם, כי הרכב "הפסיק לעלות בטורים", עובדה שמלמדת על בעיית סחיבה. רישום זה הופיע כבר ב-15,000 ק"מ הראשונים, עובדה שתומכת ומחזקת את עדותו של מוני כהן בעניין זה.

על אף האמור, לא ניתן לקבל את גרסת הנתבעת שאין כל קשר בין הרכבת מסנן תחליפי לנזק שנגרם. דווקא העובדה שהרכב נסע בתנאי שטח קשים, בדרכי עפר וכורכר, עובדה שהייתה ידועה לנתבעת, מחדדת את הצורך להרכיב ברכב מסנן אויר מקורי שהינו איכותי יותר ומידותיו תואמות לרכב באופן מדויק. בשל העובדה שהותקן מסנן תחליפי, נותרו מרווחים בין המסנן לבין בית המסנן באופן שאפשר כניסת אבק וחול בצורה חופשית יותר דרך פתח היניקה. לעניין זה התייחס שאולי יעקובי בחוות דעתו, שם הוא כתב כדלקמן:

"בדיקת מסנן האויר נערכה על דרך של השוואה בין זה שהיה מותקן לאחר, חדש מקורי, כאשר מציבים את שני המסננים האחד ליד האחר, נראה שוני משמעותי באורך המסנן. המסנן שהיה מותקן ברכב, המסנן התחליפי, קצר מהמסנן המקורי. בדקתי את התאמתו של המסנן אל בית המסנן ומצאתי כי לאחר שזה האחרון מורכב, אין הוא אוטם היטב את כל פתח היניקה ומאפשר חדירת אויר שאינו מסונן".

בהמשך נקבע:

"בדיקת צנרת היניקה העלתה כי זו האחרונה נושאת עליה שיירי אבק בכל אורכה. האבק יסודו במסנן האויר שאינו אוטם היטב ומאפשר כניסת אויר מזוהם אל מערכת זו. מסקנה – מסנן האויר שהותקן אינו מתאים לרכב זה ואפשר כניסת מזהמים למנוע .."

כאמור, חוות דעתו של שאולי יעקובי הוגשה בהסכמת הנתבעת, שלא עמדה על חקירתו בחקירה נגדית. יתרה מכך, מעיון בחוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת, מר שמוליק גולדשטיין, עולה כי אין שום התייחסות לקביעות הנ"ל של מר יעקובי ונראה, כי הוא (שמאי הנתבעת) אינו חולק עליהן. יתרה מכך, גם השמאי מטעם הנתבעת מאשר בחוות דעתו, כי אחד הגורמים שגרמו לנזק היא העובדה שמערכת האויר הייתה סתומה בחול ואבק, דבר אשר חייב את ניקוי מסנן האויר לעיתים קרובות. קביעה זו מחדדת את הצורך בהרכבת מסנן אויר מקורי ולא תחליפי ואת הנזק שעלול להיגרם לרכב עקב התקנת מסנן תחליפי שאינו מתאים.